החלטה בתיק ע"א 16730-03-12

1.       בפני בקשה מטעם המערער בערעור העיקרי, להתיר לו להגיש שלוש ראיות חדשות, לצורך הדיון בערעור, שהגיש על פסק דינו של בית משפט השלום בחיפה ( כב' השופט מר י' פרידמן) מתאריך 25.1.2012 בתיק 20043/05.

2.       בפסק הדין שניתן בבית המשפט קמא, נדחה תביעת המערער נגד המשיבה, בעילת נזקים שנגרמו לו, כתוצאה מליקויים שנתגלו בבריכת שחיה שהותקנה בחצר ביתו. טענת המערער כלפי המשיבה היא, שהמשיבה התרשלה בבניית בריכת השחיה ובנתה אותה בצורה לקויה, ועקב כך דלפו ממנה כמויות גדולות של מים, ולמערער נגרמו נזקים שונים.

3.       ואלה הן הראיות שהגשתן מבוקשת:

(א)     תצהיר של מר יעקב דבח, בו מאשר מר דבח, כי בחודש אוגוסט 1998 בנה את בריכת השחיה עבור המערער, בהיותו קבלן משנה של המשיבה. בהצהרתו מוסיף מר דבח, כי אדם, בשם דרור רונן, עבד באותה עת אצל המשיבה כאיש שירות.

(ב)      הצהרה של מר דרור רונן, כי בכל שנות עבודתו אצל המשיבה הוא לא בנה בריכות שחיה, אלא שימש כאיש שירות. בבקשתו להגשת הראיות הנוספות מציין המערער, כי "רונן סיפר לקובי שיש בבריכה נזקים, כמו כן קובי אמר שזכור לו שהייתה בעיה בטסט והייתה נזילה בבריכה. הוא צלצל לאיילון, ואיילון אמר לסתום את הנזילה בסיליקון."

(ג)      דוחות המעידים לטענת המערער על כמויות המים שבוזבזו עקב הנזילה מן הבריכה.

4.       עוד בישיבה שהתקיימה בתאריך 6.11.2012, הודיע המערער על רצונו להגיש ראיות נוספות במסגרת שמיעת הערעור. כיוון שהמערער אינו מיוצג על ידי עורך דין, הסברתי לו, כי יהיה עליו להגיש בקשה מתאימה, בה יהיה עליו להבהיר, מה החידוש שמצוי בראיות שהגשתן מבוקשת, ומדוע לא הוגשו בבית משפט קמא.

5.       המערער אינו מסביר בבקשתו מדוע לא ניתן היה להגיש את הראיות במהלך הדיון בבית משפט קמא (שם היה מיוצג על ידי עורך דין), ומהבקשה לא ניתן אף להבין מדוע הראיות שהגשתן מבוקשת חשובה לעניינו של המערער.

          ההסבר היחיד שניתן להבין מהבקשה הוא, שהמערער טוען, כי במהלך הדיון בבית המשפט קמא, המשיבה הסתירה את זהותו האמתית של האדם שבנה את בריכת השחיה, וטענה שהוא שוהה בחו"ל, והנה מתברר, שהאדם שבנה את הבריכה הוא אדם אחר (מר יעקב דבח), ומר רונן דרור, שנטען כי שהה בחו"ל, כלל לא בנה את הבריכה, ועבד אצל המשיבה כאיש שירות בלבד.

6.       בא כוח המשיבה מתנגד להגשת הראיות החדשות, באשר לטענתו דו"חות צריכת המים מתייחסים לתקופה שלפני מתן פסק הדין בבית משפט קמא, ועל כן ניתן היה להגישם עוד במהלך הדיון שם.  בכל הנוגע להצהרותיהם של ה"ה דבח ורונן, טוען בא כוח המשיבה, כי אלה אינן ערוכות כדין, ובכל מקרה לא יהיה בראיות אלה כדי לשנות מקביעותיו העובדתיות של בית משפט קמא בפסק הדין.

7.       מכיוון שהמערער אינו מיוצג, אין בכוונתי לדקדק עמו בסדרי הדין (הגם שעובדת אי היותו מיוצג אינה אמורה להקנות לו יתרונות כלשהם), ואבחן בקשתו לגופה חרף הפגמים שבא כוח המשיבה הצביע עליהם.

8.       לאחר ששקלתי בקשת המערער, וניסיתי לרדת לעומקה, לרבות טענות שהמערער התכוון לטעון בה אך לא טען, הנני מחליט לדחות את הבקשה, מהנימוקים שלהלן:

(א)     במקרה הרגיל, ערכאת הערעור דנה בטענות הצדדים בערעור על סמך הראיות שעמדו בפני בית משפט קמא. רק במקרים מיוחדים, יותר לבעל דין בערעור, להגיש לערכאת הערעור ראיות חדשות שלא עמדו בפני בית משפט קמא. לצורך כך, על בעל הדין המבקש להגיש ראיות חדשות בערעור, לשכנע את בית המשפט, כי מדובר בראיות שנולדו לאחר מתן פסק הדין או בראיות שלא ניתן היה לאתרן אף לא בשקידה ראויה, והן התגלו לאחר מתן פסק הדין. אין די בכך, שבידי בעל הדין מצויה ראיה, שלא הוגשה לבית משפט קמא, ואשר לדעת אותו בעל דין היא ראיה רלבנטית. על בעל הדין ליתן הסבר, מדוע לא פעל להניח ראיה זו על שולחנו של בית המשפט שברר את העובדות, במהלך הדיון שהתקיים לפניו.

(ב)      מהבקשה שהגיש המערער להגשת הראיות הנוספות, לא ברור מדוע המערער לא יכול היה להגיש לבית משפט קמא את דו"חות צריכת המים לתקופה הרלבנטית לתביעתו. הרי לאורך כל הדיון טען המערער כי מבריכת השחיה שנבנתה בחצר ביתו דלפו כמויות גדולות של מים, ואם סבר שהיה מקום להוכיח עובדה זאת על ידי הגשת דו"חות הצריכה, יכול היה להגיש את דו"חות אלה עוד במהלך הדיון בבית משפט קמא, בין אם בעצמו ובין אם באמצעות עד מהתאגיד המופקד על אספקת המים בישוב בו מתגורר המערער.

(ג)      מעורבותו של מר דרור רונן בפרשת הסכסוך בין המערער והמשיבה, נזכרה בסעיף 30 לפסק הדין של בית משפט קמא, וזאת בעקבות טענת המערער, כי היה על המשיבה להזמינו למתן עדות, ביחד עם עובד אחר של המשיבה בשם "עזרא". המערער טען, כי משלא הזמינה המשיבה עדים אלה, יש לזקוף לחובתה את הימנעותה מלהביא ראיות רלבנטיות. ואולם, לעניין זה קבע בית משפט קמא, כי הימנעות מהבאת עדים רלבנטיים יכולה לפעול לחובת הצד שנמנע מלהזמינם, רק מקום בו בית המשפט מוצא שהוא ניצב בפני חוסר ראייתי, ולא זה המקרה, שכן לפי קביעת בית המשפט, היו בפניו "די והותר נתונים, בדיקות וחוות דעת", מכוחן הגיע בית המשפט לידי מסקנה, שהכשל בבריכה היה כשל תחזוקתי ולא כשל בבניית הבריכה.

(ד)      אם התכוון המערער להראות, שלאחר מתן פסק הדין בבית משפט קמא, עלה בידו לאתר את האדם שבנה בפועל את הבריכה, הוא מר יעקב דבח, כי אז לא ברור מבקשת המערער מדוע לא פעל המערער לאתרו עוד במהלך הדיון שהתקיים בבית משפט קמא. אף לא ברור, מה נעשה על ידי המערער באותה תקופה, כדי לאתר את מר רונן דרור, שזהותו לא הייתה עלומה, שהרי שמו נזכר בפסק הדין של בית משפט קמא. ככל שעדויותיהם של מר דבח ומר רונן היו חשובות לעניינו של המערער, יכול היה המערער לפנות לבית משפט קמא, ולבקשו לחייב את המשיבה ליתן למערער שמותיהם וכתובותיהם של האנשים שעסקו מטעמה בבניית בריכת השחיה, כדי שהוא יוכל לזמנם ולהעיד כעדים מטעמו, ולשפוך אור בשאלה, ומתי התגלתה דליפת המים מהבריכה.

(ה)     בנוסף לכך, אין המערער מנמק בבקשתו מה תרומתן של הראיות החדשות לברור הערעור. לפי מיטב הבנתי, המערער מבקש להראות, שדבר הנזילה היה ידוע למשיבה, עוד מעת שמר דבח, שלפי הנטען בנה את הבריכה, מסר לאילון שקיימת נזילה בבריכה "ואילון אמר לסתום את הנזילה בסיליקון". ואולם, השאלה מתי התגלתה הנזילה, ומה הייתה הסיבה לה, הייתה נקודת מחלוקת עיקרית, בין הצדדים. נקודה זאת היה על המערער להביא לידי בירור במהלך הדיון בבית משפט קמא, ולא ניתן עתה להתחיל בניהול המשפט מתחילתו, מקום בו היה על המערער לנסות ולאתר את מר דבח במהלך הדיונים בבית משפט קמא.

(ו)      עוד נראה, שבכוונת המערער היא להראות, שהמשיבה לא אמרה אמת בבית משפט קמא כאשר טענה שמר דרור שוהה בחו"ל, והעלימה את העובדה, שהבריכה נבנתה בפועל על ידי מר דבח. ואולם, מקריאת פסק הדין עולה, שעיקר הכרעתו של בית משפט קמא התבססה על חוות דעת של מומחים שבחנו את המצב לאחר השלמת בניית הבריכה, והם אלה שפרטו את מצבה ואת דעתם בנוגע לסיבות לכשלים שהתגלו בה.

9.       אוסיף ואזכיר, כי בפתח הודעת הערעור טען המערער, כי לאחר שקיבל את המסמכים שהוגשו לבית משפט קמא מבא כוחו, אשר ייצג אותו בדיון שהתקיים בפני בית משפט קמא, גילה המערער טעויות מרובות העולות מפסק הדין. לטענת המערער, הוא "לוקח את האשמה על עצמו", בכך שלא ראה את המסמכים קודם לכן, וסמך על בית משפט קמא בעיניים עצומות.